ההיסטוריה נעה במעגלים - מעגלים של מהפכנות וריאקציה וחוזר חלילה. יש אינסוף של דוגמאות שממחישות את העקרון המעגלי בהיסטוריה.
למשל המהפכה שהביא נפוליון - מהפכת אביב העמים הסתיימה בתקופה של ריאקציה שבאה לידי ביטוי באמצעות קונגרס וינה של 1815. אבל גם תקופת הריאקציה שבאה לאחר מפלת נפוליון הסתיימה והוחלפה על ידי המהפכנות של של מהפכת 1848.
לא רק בהיסטוריה הפןליטית אנו עדים למעגליות של ריאקציה ומהפכנות אלא גם בתחום של ההיסטוריה של הרעיונות. קחו למשל את העידן השמרני של שנות ה-80 של המאה ה-20. שנות ה-80 היו שמרניות . העולם התחלק באופן ברור לטוב ורע על קווים אידיאולוגים של דמוקרטיה ליברלית וקפיטליזם מול המרקסיזם והלניניזם הטוטאליטארי. שנות ה-90 ואילך הביאו לשבירת המסגרות הברורות של העשור הקודם לעבר פוסט-מודרניזם מהפכני.
השמרנות של שנות ה-80 בתורה היא ריאקציה שמרנית למהפכה המינית של שנות ה-60 וה-70.
אם העולם נע במעגלים ואנו נקבל זאת, לא נותר אלא לחשוב מה יחליף את הופסט מודניזם (ואיתו הרלטביזם) של תקופתינו.
בילתי אפשרי לחזות וזה בסדר, תיאוריה היסטורית או מטא היסטורית אינה יכולה לשמש ככלי נבואי. עלינו, אם כן, לחכות ולאות מה ילד יום.
נקודה אופטימית אחרונה: קצב השינוויים היום הוא יותר מהיר מבעבר, אז לא נותן לנו זמן רב לחכות לריאקציה שכבר כעת ממתינה מעבר לפינה - ממתינה ליום הגדול שלה שבה היא תתפרץ במהירות שיא.
הרפורמציה
הרפורמציה שינתה את פניה של אירופה. תנועה דתית-חברתית שהחלה ביוזמתו של נזיר צעיר בשם מרטין לותר נהפכה למהפכה של ממש. המונופול של הכנסיה הקתולית נשבר.
החלשת הכנסיה הקתולית תרמה להתחזקותם של הנסיכים ותחילתה של התנועה הלאומית באירופה. הסכם וסטפליה שסיים את מלחמת שלושים השנה נתן לראשונה זכות ריבונית לנסיכים על שטחם וכך סלל את הדרך להופעת המדינה המודרנית.
יותר מכך, המוסר הפורטסטנטי, פועל יוצא של הרפורמציה, הוביל להולדת הקפיטליזם ואיתו הבנקאות והמהפכה התעשייתית בסוף המאה ה-18 ולאורך המאה ה-19. מקס וובר מסביר את הקשר בין הרפורמציה לקפיטליזם.
הרפורמציה הובילה להולדת הקלוויניזם. הקלוויניזם דגל בהצלחה בעולם הזה כסימן לחסד והצלחה בעולם הבא. הרצון להצליח בעולם הזה (לעומת הנצרות הקתולית שאינה מייחסת חשיבות לעולם הזה) הוביל למרדף אחר הצלחה חומרית והרצון להצלחה חומרית הוא התנאי לראיית עולם קפיטליסטית.
לא בכדי, המדינות שהתנתקו מהכנסיה הקתולית זכו לשגשוג במהלך השנים ואילו המדינות שנשארו קתוליות אדוקות נעצרו ולא הצליחו להעפיל לעבר המהפכה התעשייתית. לדוגמא, בריטניה וגרמניה נהפכו למעצמות במאות ה-18 וה-19. איטליה, ספרד ופורטוגל הקתוליות עמדו במקום. יש לזכור שבימי הביניים המאוחרות והרנסנס, ספרד ופורטוגל היו אימפריות.
מה שהתחיל במהפכה דתית שכונתה הרפורמציה עד מהרה נהפך למהפכה בכל תחומי החיים.
