אז למה אנשים רצים
ערב ערב אנחנו מסתובבים ברחובות ורואים אנשים עסוקים בריצה קלה והם ממש מסורים לעניין. אני הכי אוהבת את אלו שרצים בלי חולצה על הטיילת או את אלו שקושרים לעצמם כל מיני מכשירים לגוף. אז מה הקטע. טוב, אלו עם המכשירים אני יכולה להבין - הם רוצים לייעל את מלאכת בניית הכושר. אבל אלו שרצים להם בלי חולצה - מה הקטע? מה הם רוצים להשוויץ ? שכולם יראו כמה הם מחוטבים? למה אי אפשר ללבוש חולצה? בעיני יש בזה משהו פתטי. כמו ילדים שמתלהבים מעצמם וממה שהם עושים. המחשבה שרצה לי בראש שאני רואה את כל הגברברים הללו היא שבעצם הם יותר מתלהבים מהרעיון של עשיית הכושר מאשר הכושר עצמוץ
אההה, ויש גם את ההולכים. זה זן מיוחד בפני עצמו. אין להם כוח לרוץ אז הם עושים הליכות. הרופא אמר להם שללכת זה מאד בריא. נו טוב שיהיה! אבל שמתם לב למשהו מעניין? אלו שרצים הם בד"כ רזים, אבל אף פעם לא נתקלתי בכאלו שעושים הליכות והם רזים. תמיד מדובר בשמנים ובעיקר שמנות שהולכים. ואני שואלת: נו מה לא הבנתם שזה מקרה אבוד? אתם רוצים להרזות ולהתחטב אז תתחילו להזיז את הישבן ולרוץ. הליכה לא תעזור לכם בייחוד אם אתם חוזרים הביתה ופושטים על המקרר אחרי כל פעילות "ספורטיבית" - זה פשוט לא זה.
מה אני בעצם מקשקשת? אולי זה קנאה, אולי
