היסטריוגרפיה ומקורות
היסטוריוגרפיה היא מדע העוסק במקורות היסטורים. היסטוריוגרפיה מסורתית בנויה מעיון במסמכים רישמיים של מדינות, אוטוביוגרפיות, עדויות של אישים היסטוריים, ראיונות, קריאת ספרות התקופה (כולל עיתונות ותקשורת).
בהרבה מקרים היסטוריוגרפיה גולשת לתחום של ניתוח שיח כאשר החוקר מעריך את ערכם של המקורות, את אמיתותם ואת האוטנטיות שלהם לתקופה הנחקרת. לא אחת עולה השאלה האם ניתן לסמוך על המקור ומהו ערכו הלימודי. התשובה לשאלות אלו אינה חד משמעית ובמקרים רבות גולשת לתחום של פרשנות והרמונאוטיקה.
אלו שמתעניינים קצת ב"מאחורי הקלעים" של הלימוד ההיסטורי יתקלו לא אחת בוויכוחים רבים בין חוקרים והיסטריונים על נושא המקורות ועל ערכם ההיסטריוגרפי. מה שחוקר אחד יראה כמקור של זהב, חוקר אחר יטיל בכך ספק.
עד לפה לגבי היסטוריוגרפיה מסורתית. כיום הולך ונוצר סוג חדש של מקורות: חומרים ברשת. הרשת מלאה בבלוגים היסטורים בעל השפות, כולל עברית. משמעות הדבר היא שבגלל שהאינטרנט נגיש לכולנו, אוכלוסיית העוסקים בהיסטוריה גדלה באופן ניכר, כמעט כל אחד יכול להיות היום היסטוריון כאשר הוא מפרסם חומרים ברשת או פותח בלוג על היסטוריה. עולם ההיסטוריה וחקר ההיסטוריה נהפך ליקום שלם של חוקרים מקצועיים ובילתי מקצועיים שמוסיפים לנו ידע רב ותובנות מרובות. מן הראוי שהמחקר ההיסטורי ההיסטוריוגרפי יגלוש לאזורים חדשים כמו הרשת.
דוגמה לבלוג היסטוריה
בפוסט הקודם הזכרתי מקור היסטורי חדש עבור החוקרים והוא האינטרנטץ דיברתי על התרחבות הידע ההיסטורי באמצעות הרשת. ראוי יהיה לגבות את דברי בדוגמאות ספציפיות. הייתי מעוניין להפנות את הקוראים לבלוג שנקרא המקום של דליה. זהו בלוג העוסק בהיסטוריה פר אקסלנס. אפשר למצוא שם פוסטים על נושאים שהם פחות שיגרתיים עבור הקורא הממוצע ברשת, אבל עבור המתעניין בהיסטוריה - הפוסטים יתאימו לחלוטין לתחום המחקר שלו. בבלוג יש פוסטים על המהפכה התעשייתית ועל קונגרס וינה. נראה כי הכותב (או במקרה הנוכחי, הכותבת) ממש מתעניינים בהיסטוריה כאשר הוא בחר נושאים שלא כולם מכירים. לקרוא את הבלוג הזה זאת חוויה בפני עצמה משום שהוא מאיר עיניים על סוגיות היסטוריות חשובות וזה מבעד לעיניו, להבנתו ולפרשנותו של הכותב הבלוג מומלץ מאד לכל חובבי הז'אנר.
