Life in Israel

החלשותה של ממלכת שלמה

לאורך כל מהלכה של ההיסטוריה של העם היהודי, ממלכת דויד ושלמה נחשבת לתקופה בה היה היתה האומה היהודית החזקה ביותר. גבולותיה של ממלכה זאת על פי המקרא מגיעים לגדה המזרחית של הירדן במזרח. בצפון מזרח נושקים הגבולות לנהר הפרת ובצפון לעבר המחוזות הצפוניים של סוריה. לאורך דרומה של ישראל, הצליח דויד לכבוש את הממלכה האדומית ולבסס שליטה בחופי עציון גבר. אין הכוונה שעל כל שטחים אלו התנהל שלטון ישיר, אלא שהעמים שישבו בה העלו מיסים לירושלים.

שלמה ביצר את השגיו של אביו ופנה לעבר מדיניות פנים של חיזוק האומה היהודית וגיבושה. עיקר מפעלו היה הקמת בית מקדש בירושלים שנועד גם הוא, מעבר למטרות הדתיות, ליצור מרכז רוחני אחד שיגבש את כל קצוות העם על שבטיו.

החלשותה של ממלכת שלמה מתרחשת על רקע עליית כוחות נוספים בזירה – ארם דמשק ומצריים.

ארם דמשק מצליחה להתנער משליטה עברית ומקימה ממלכה בילתי תלויה. מצרים תחת שלטונו של שישק הראשון מתגבשת ומתחזקת ומתחילה לאיים על דרומה של ישראל.

השיא מתרחש לקראת ערוב ימיו של שלמה כאשר יכולתו לשלוט על כל שיבטי ישראל מתערערת ולאחר מותו הממלכה מתחלקת לשניים – ממלכת ישראל הצפונית וממלכת יהודה. למעשה הסיבה העיקרית להתמוטטותה של האימפריה העברית היא סיבה פנימית. אם הממלכה היתה נשארת מאוחדת תחת שליט חזק, יתכן מאד שבשינויים כאלו או אחרים, האימפריה שבנה דויד היתה מחזיקה מעמד לפחות עד הופעתה של האימפריה האשורית.

לקריאה נוספת:

ממלכת יהודה וממלכת ישראל בתקופת המקרא